הזהב שבאפר
1991-2
פואימה רפסודית לתזמורת סימפונית, מצו סופרן סולו ומקהלת ילדים.
היצירה נכתבה בהזמנתה של הועדה להנצחת זכר גירוש יהודי ספרד, בראשותו של הנשיא לשעבר, מר יצחק נבון, לציון 500 שנה לגירוש יהודי ספרד.
היצירה בוצעה בביצוע בכורה בקונצרט של התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור במסגרת ליטורגיקה 1992 ובהשתתפות זמרת המצו סופרן מירה זכאי ומקהלת הילדים אנקור בניצוחו של המלחין.
ביסודה יצירה זו היא מוסיקה דרמתית-תכניתית, שמעבירה את החומר המלודי העשיר של יהדות ספרד לאולם הקונצרטים. המלודיה והתוכן המילולי הפולקלוריסטי העשיר, מתארים את הסאגה של יהדות ספרד מימי תור הזהב, דרך הרדיפות, גזירת הגירוש ומועקת הגלות, ולבסוף – ההצלה: פתיחת השערים של מדינות אחרות (בעיקר מדינות האימפריה התורכית) וחלום העלייה לארץ ישראל.
אין ביצירה נסיון לתעד את ההיסטוריה של גירוש ספרד, או להפנות אצבע מאשימה כלפי האינקוויזיציה או מלכות ספרד הקתולית. היצירה היא חוויה אישית, אוהבת, מתגעגעת ונוסטלגית – לאו דווקא לספרד הארץ, או למולדת אהובה, כי אם לספרד היהודית, לתרבות, לשירה, לבשמים, לאווירה, למנהגים ולנעימות. זהו מעין שיר אהבה שיש בו נעם וחיוך וגם סבל ויאוש. יש בו געגועים ודמע ותקווה וכוח הישרדות. האש, לא הצליחה לאכל את כל האוצרות האלה. הם חיים לנצח בזיכרונותינו ובליבותינו, כמו הזהב שבאפר.
מו"ל: IMI – המכון למוסיקה ישראלית
